הבינה המלאכותית ניסתה להבין מה זה ליווי כתיבה – אז הסברתי לה

כשניסיתי לכתוב פוסט שיסביר מה זה בעצם ליווי כתיבה, מצאתי את עצמי תקועה. ניסיתי לנסח את זה בצורה ברורה, נגישה, מקצועית. אבל ככל שהקלדתי – זה התרחק.

(אירוני, אני יודעת.)

אז במקום להיתקע מול הדף ולחפש משפטי פתיחה קולחים שיראו שגם אני יודעת לכתוב – ביקשתי מדפי, העוזרת הדיגיטלית שלי (שהיא במקרה גם בינה מלאכותית), לראיין אותי.

כצפוי, היא נענתה בשמחה.

יצא מזה ראיון עם צ'אט – אבל אל דאגה, כל התשובות אנושיות לגמרי.

אז נתחיל מהבסיס – מה זה בעצם ליווי כתיבה?

ליווי כתיבה הוא תהליך שמתאים לכל מי שיש לו רעיון או שלד של רעיון לספר – סיפור חיים, עלילה מומצאת או רעיון עיוני כמו טכניקה אישית או פילוסופיית חיים.

המטרה שלי היא לעזור למי שיצר את הרעיון להוציא אותו החוצה בצורה שלמה, מדויקת וקריאה.

שלא יחסר כלום, אבל גם שלא יהיה יותר מדי – בלי חזרות מיותרות, בלי חפירות. רק מה שצריך להיות, בצורה שנעים וזורם לקרוא.

מעבר לזה, יש כותבים שפשוט לא מצליחים להתמיד לבד. בלי מסגרת, בלי משוב קבוע, בלי מישהי שמאמינה בהם לאורך הדרך – זה מתמסמס.

אני כאן כדי שזה לא יקרה.

ומי בכלל מגיע אלייך לתהליך כזה? יש "טיפוס" קבוע או שזה משתנה?

הקהל ממש מגוון.

זה יכול להיות מישהי שכתבה עשרות סיפורים קצרים וכל פעם שואלים אותה מתי היא מוציאה כבר ספר – והיא מרגישה שלכל אחת מהדמויות שלה מגיע סיפור משלה.

זה יכול להיות גם מישהו שרוצה לכתוב את סיפור חייו – כי הוא עבר דבר או שניים, יודע שיש לו מה ללמד או לחלוק, אבל כשהוא מתיישב מול הקובץ הריק זה מרגיש פתאום בלתי אפשרי.

כל מי שרוצה לומר משהו דרך הכתיבה – אני כאן כדי לעזור.

ואם למישהו יש רק רעיון עמום או כלום בכלל – זה עדיין רלוונטי?

חד משמעית רלוונטי.

אפשר לפנות אליי בכל שלב של הכתיבה – גם אם יש רק רעיון עמום בראש וגם אם יש כבר כתב יד שלם ורוצים להמשיך ממנו הלאה.

אין דרישות כניסה – רק רצון לכתוב, להשקיע ולהיות חלק מתהליך.

בואי נרד רגע לפרקטיקה – איך זה נראה בפועל?

יש כמה חבילות אפשריות, עם תדירויות ומקצבים שונים.

לפעמים אבקש לשלוח לי פרק לסקירה, לפעמים אבקש לעצור רגע ולחשוב: מה המסר שחשוב לך להעביר בפרק הזה? איזה תובנות חייבות לעבור לקוראים?

לפעמים נתחיל באפיון דמויות ובנייה של סיפורי רקע עבורן כדי שנוכל להתאים את ההתנהגות שלהן וההתנהגות שלהן לשלד העלילה.

הכול נעשה בהתאמה אישית לקצב החיים של הכותב או הכותבת ולצרכים של הספר. אנחנו בוחרים יחד את הקצב, את נקודות העצירה ואת הדרך שהכי מתאימה לסיפור.

ומה לגבי התקשורת ביניכם? איך שומרים על קשר לאורך הדרך?

במייל, בטלפון, בווטסאפ, בזום. אם רוצים, אפשר גם לקבוע לקפה בתל אביב.

הסגנון שלך משתנה לפי הכותב, או שיש לך טון קבוע?

אני לא מתאימה את עצמי – אני מקשיבה.

אני מנסה להבין את נקודת המבט של האדם שמולי על העולם, להכיר את השפה שנוחה לו או לה לדבר בה, את הערכים שעולים מהאישיות.

אני לא באה כדי לשכתב את כתב היד – אני רוצה לעזור לכל כותב או כותבת לבטא את עצמם בצורה הכי טובה שיש.

ואם מישהו נתקע בגלל פחד, חשש מחשיפה או הפרפקציוניזם הקלאסי? את מתערבת ופותרת אותם?

אני לא פותרת אותם – אני פשוט לא משאירה את הכותב או הכותבת לבד איתם.

כשאנחנו לבד, קשה מאוד להעז. קשה לנסות באמת.

אבל כשיש מישהי שמלווה אותך, שמזכירה לך למה התחלת – זה נהיה הרבה יותר קל.

אז בעצם, מה ההבדל בין לכתוב לבד לבין לכתוב איתך בליווי?

לבד – יש רק נקודת מבט אחת. יש נטייה לשאול עצמך שאלות שהתשובות עליהן כבר ידועות. קשה מאוד לצאת מזה.

בליווי – יש עין חיצונית, סיעור מוחות. יש מי שתגיד לך שהנקודה הזאת חשובה מאוד או פחות רלוונטית ויתפתח דיון ושיח. יש מישהי שחולקת איתך את ההתרגשות וההתלהבות ומאמינה בך.

הכי חשוב – יש מישהי שמזכירה לך לאורך כל הדרך שהספר הזה ראוי להיכתב.

מה הרגע שאת הכי אוהבת בתוך כל זה?

הרגע שבו מישהו קולט שהוא באמת כותב ספר.

שזה קורה, שזה מתכנס, שיש שם קול אמיתי.

כתיבה יכולה להיות דבר מרפא – גם בלי שהתכוונת שזה מה שיקרה.

אוקיי, שאלה שאי אפשר לוותר עליה – מה מייחד אותך לעומת אחרים?

אני לא כל כך משווה, אני זו אני.

בינינו? הרבה יותר מעניין אותי מה מיוחד בכותבים שלי.

לסיום, איך את רואה את התפקיד שלך בכל זה?

מלווה. לפעמים יועצת, לפעמים עורכת, לפעמים מורה לעברית ;)

מישהי שנמצאת איתך במסע הזה, עם לב פתוח ורצון אמיתי שהספר שלך ייוולד.

ולמי שרוצה להתחיל – איך פונים אלייך?

קודם כול – נושמים. לא צריך להגיע עם קובץ מתוקתק או עם תוכנית כתיבה מסודרת.

אפשר לבוא בדיוק כמו שהטקסט שלך נראה כרגע – מבולגן, חלקי, בראש או עדיין רק שבריר של השראה.

אני כאן.